לפעמים קורה לי שאני מועדת על איזו פיסת מידע מאוד אקראית באינטרנט, ואז בעקבותיה צוללת למחילת ארנב אינסופית אל מרחבי המרשתת ובטעות קוראת איזה 5 מאמרים, 17 ערכי ויקיפדיה וצופה באיזה 40 סרטונים וראיונות, ואז אני יוצאת מהמחילה כשאני יודעת את כל המידע שקיים לגבי אותו נושא ספציפי. ובכן, אני מזמינה אתכם למסע בעקבות המחילה האחרונה שיצאתי ממנה. בזמן שאנחנו פה בישראל מתעסקים בדברים שוליים כמו ביטחון אישי ומדיני, קורים דברים מאוד מוזרים בהוליווד, ואני כאן כדי לספר לכם הכל על זה.
כולנו כבר מכירים את הנסיונות הקדחתניים של דיסני להוציא את המיץ מהתוכן הקיים שלהם עד הטיפה אחרונה. במקום לייצר תוכן חדש הם פשוט ממשיכים ללא הרף למחזר ב”לייב אקשן” את הסיפורים המוכרים לנו משכבר, וזה מאוד תמוה, בעיקר כי הסרטים האלה ממש לא מצליחים. מלך האריות הפך מסרט מרגש ומוזיקלי לסרט נשיונל ג’יאוגרפיק עקום, בת הים הקטנה מוקפת בדגים מקריפים ואיבדה מהקסם שלה, ומולאן נהייתה מכשפה מוזרה נטולת מושו. כל סרט יותר קרינג’ מהקודם, אבל נראה שהשיא עוד לפנינו, ויגיע בקרוב סביב חידוש הסרט הכי מצליח והכי מוכר של דיסני בכל הזמנים – שלגיה ושבעת הגמדים.
מה שקרה וקורה סביב הפקת הסרט הזה הוא מרתק. ולמה? כי העולם היום הוא מטורלל, ומה שמתרחש שם בהפקה משקף הרבה תופעות תרבותיות וחברתיות שמדגימות את הטרלול הזה. תאגיד דיסני, בת הים הקטנה, מלחמת העולם הראשונה, גמדים ממשחקי הכס, שביתות בעולם הזוהר, שמרנים הומופוביים וגל גדות – איך הכל קשור? אסביר בדיוק שלב אחרי שלב. בואו נצא לדרך.
אז כאמור, דיסני ממשיכים להסיע את רכבת האבדון של הלייב אקשנים. כל אחד מהם יותר פרוגרסיבי מהקודם, והפעם הם ליהקו לתפקיד שלגיה את השחקנית הקולומביאנית רייצ’ל זגלר. בגדול יש לציין שאני בעד ליהוקים מגוונים, במיוחד אם זה לתפקידים ראשיים קלאסיים. לדוגמא, עם הליהוק של האלי ביילי השחורה לתפקיד בת הים הקטנה לא הייתה לי בעיה בכלל. הייתי ממש בעדה, והתנגדתי לטענות שהועלו שלפיהן בגלל ש’בת הים הקטנה’ זו אגדה דנית, השחקנית צריכה להיות לבנה (ודנית). לדעתי זאת לא ממש טענה רלוונטית, בעיקר כי בת הים הקטנה היא יצור פנטזיה מומצא שאין לו שום רקע או מורשת שקשורה ספציפית לדנמרק, ובשום מקום לא כתוב בפירוש שצריך להיות לה צבע עור לבן. היא אפילו לא בת אדם.
אחרי שבחרו ברייצ’ל זגלר לתפקיד שלגייה, הרבה אנשים השוו ועדיין משווים את שני הליהוקים האלה אחד לשני, ושמים אותם באותו הסל סביב השיח של בעד ונגד ליהוק פרוגרסיבי והתחיל מעין דיון ברשת סביב הנושא. אם תשאלו אותי, אגיד שלדעתי זה לא בדיוק אותו דבר. עם שלגיה זה טיפה יותר מורכב כי, ובכן, הדמות נקראת “שלגייה” (באנגלית snow white) מפני שהעור שלה אמור להיות צח כשלג. ככה היא מתוארת בסיפור, היא ליטרלי קרויה על שם צבע העור שלה. אז ללהק שחקנית שהעור שלה לא לבן לדמות שהשם שלה הוא “צחה כשלג”, זה כאילו קצת מתחכם מצד דיסני ויש שיגידו מתאמץ מדי. אבל תכלס לדעתי זה לא כזה ביג דיל, הבעיה הזאת מתגמדת לעומת בעיה חמורה הרבה יותר והיא – רייצ’ל זגלר היא בלתי נסבלת.
אני לא חושבת שמעולם ראיתי שחקנית שמצליחה לגרום לכל כך הרבה אנשים להיות נגדה, עוד לפני שהסרט שלה יצא. בגדול היא פשוט אסון יח”צ מהלך. וזה בעיקר בא לידי ביטוי בכך שהיא מנצלת כל הזדמנות ובמה שניתנת לה כדי ללעוג לסרט המקורי של שלגיה (שהוא הסרט הראשון באורך מלא והכי מצליח של דיסני בכל הזמנים רק אדגיש שוב), וגם לדמות של שלגיה שהיא בעצמה אמורה לשחק. בסדרה של ראיונות שהיא נתנה, היא מספרת שהיא ראתה את הסרט המקורי רק פעם אחת, והוא לטענתה הפחיד אותה כל כך, שלא חזרה לצפות בו שוב מעולם. היא מדגישה שוב ושוב בזלזול נוראי את העובדה שהסרט נעשה לפני 80 שנה ומתלוננת על כמה שהוא מיושן וארכאי. “היא לא הולכת להינצל ע”י הנסיך” היא אומרת באחד הראיונות ומשחררת נחירת צחוק. “בסרט המקורי היא ניצלת על ידי בחור שעושה לה סטוקינג. מוזר, מוזר!” היא טוענת בראיון אחר ועושה פרצוף. היא דואגת לספר לכל אחד ששואל ששלגיה של הלייב אקשן הולכת להיות אישה עצמאית וחזקה שלא מעניין אותה “אהבת אמת” או בנים בכלל, אלא היא הולכת למצוא את הקול הפנימי שלה מתוך המורשת שאבא שלה (מי?) השאיר לה. היא אפילו מתבדחת על זה שאולי בכלל יערכו החוצה מהסרט את כל הסצנות של השחקן שמשחק את הנסיך, וכל זה תוך כדי שגל גדות עומדת לידה כמו לולב ולא משתפת פעולה. כל האמירות האלו התקבלו בצורה נוראית ע”י רוב רובו של הקהל, כמובן מהצד השמרני של המפה, אבל גם מהצד הפרגורסיבי, ואפשר להבין את זה.
כי מהמידע שרייצ’ל זגלר מספקת לנו על מה שעתיד לקרות בעלילה ובתוכן של הסרט החדש, לדעתי קודם כל יש פה חוסר הבנה בסיסי של הדמות של שלגיה. הסרט המקורי של דיסני נוצר בשנות ה-30 בתקופת השפל הגדול, והשלגיה שנמצאת בו מגלמת סוג מסוים של אישה שחיה בזמן ההוא, מישהי שיכולה לעשות את הכי טוב שלה בכלים שניתנו לה. היא לא דמות מהפכנית או מרדנית, היא בעיקר מנסה לשרוד. באופן כללי הסרט יצא בין השאר כדי לרומם את רוחם של אנשים שחיו בתקופה הזאת, ובהתאם לכך שלגיה עצמה היא דמות נשית עדינה ותמימה כזאת. היא מחוברת לטבע, היא משחקת עם הסנאים, היא מדברת עם הארנבים, היא שרה לעצמה סתם, היא wholesome כזאת. היא לא עכשיו איזה בוס ביץ’ שמכסחת את מי שמולה בטוורקינג.
דבר שני, מי אמר ששלגיה לא חזקה ועצמאית? היא בורחת ליער לגמרי לבד ואז מצליחה להשיג לעצמה מקלט בבית של 7 הגמדים, בדרך שבה היא מכירה. אז נכון, כדמות היא קצת יותר מדי אוהבת לבשל ולנקות, אבל בסוף היא גרה שם איתם ביער, מזמרת ואופה לעצמה פאי. מה רע? היא חיה ת’חיים שלה תעזבו אותה בשקט. לא צריך להיות אשת עסקים עם חליפה 3 חלקים או אבירה עם חרב ושריון כדי להיחשב עצמאית, אלו דימויים קצת גבריים של חוזק למען האמת. וגם, היא מתמודדת עם דברים די דפוקים במהלך העלילה כמו זה שהאמא החורגת שלה שולחת צייד שיעקור לה את הלב ויביא אותו בקופסא, נגיד. למה היא צריכה עכשיו גם להוכיח שהיא איזה לוחמת צדק?
חוץ מזה, הציבור (וגם אני) לא הבין מה הבעיה של דיסני עם אהבת אמת. אחת הטענות המרכזיות של רייצ’ל זגלר כלפי הדמות שהיא משחקת, היא ששלגיה לא צריכה לייחל לאהבה. לא ברור אם דיסני אמרו לה להגיד את זה או שזאת באמת דעתה, אבל היא ממש מציגה את הרצון הזה כרצון עלוב ונלוז. ואני שואלת – למה העובדה ששלגיה מעוניינת באהבת אמת זה דבר כ”כ לא פמיניסטי או מתקדם למען השם? רוב הנשים האמיתיות שקיימות בהחלט מעוניינות באהבה, וזה לא מוריד מהן. מה אנחנו רוצים משלגייה? שאהבה לא תעניין אותה בכלל ושתשכח מזה ושתמות לבד? למה? תנו לה לזמר עם הציפורים ולהיות בקטע של נסיכים מה כואב לכם.
באופן כללי יש משהו קצת צר בגישה הזאת שכל הדמויות הראשיות הנשיות צריכות תמיד להיות חזקות ומהפכניות ולרסק את כל מי שמנסה להקטין אותן. במציאות נשים הן מורכבות, ויש לכל אישה את הרצונות ואת החיים שלה. נשים יכולות להיות גם חזקות וגם מעוניינות באהבת אמת. לא צריך לבחור. משתקף לנו ממה שרייצ’ל זגלר אומרת שיש פה כאילו נסיון לעשות “תיקון” לדמות של שלגיה, אבל במקום זה פשוט משטיחים אותה. תאגיד דיסני כבר שנים מנסה להיחלץ מהדימוי השמרני שהולבש עליו אחרי שכולם קלטו פתאום שכל הנסיכות הן דמויות קצת פאסיביות ומציגות נשיות מאוד חד-גונית. הם כ”כ מפחדים מהדימוי השטוח של האישה חסרת האונים שמחכה להצלה, שהם נכנסו 200 קמ”ש בדימוי של האישה הבוסית שאכפת לה רק מעצמה. רק שהדמות של שלגייה כבר קיימת בתצורתה הקלאסית של 1937 ואין שום קשר בינה לבין זה. והציבור, בצדק, מגיב לזה בהתרסה.
ואם חשבתם שכאן נגמר הבלאגן – טעות בידכם, הוא רק מתחיל. אם לא הספיקה התסבוכת סביב הדמות הנשית הלא נשית הלבנה הלא לבנה, נוספה לסיטואציה תסבוכת עוד יותר מסובכת עם זה שיש בעלילה 7 גמדים. פיטר דינקלאדג’, שאותו אתם בטח מכירים כטיריון ממשחקי הכס, התחיל שריפה חדשה סביב הסרט, שדיסני הרגישו צורך לכבות באופן מיידי. מה שקרה זה שהוא שמע על זה שליהקו שחקנית לטינית לתפקיד הראשי, אבל שמשאירים עדיין את קו העלילה של שבעת הגמדים כחלק מהתסריט. כאיש נמוך קומה, זה לא מצא חן בעיניו והוא טען בכמה ציוצים וראיונות שזו פרוגרסיביות סלקטיבית ומדומה. לטענתו, אם דיסני בוחרים בליהוק “לא סטריאוטיפי” לדמות של שלגיה, אז הם צריכים לשנות גם את ההתייחסות לגמדים בתוך הסרט כך שתהיה גם היא לא סטריאוטיפית, אחרת מדובר בצביעות.
בתגובה לכך, דיסני כמובן נכנסו להיסטריה, והוציאו הודעה לתקשורת שבה הם אמרו שהם ינקטו בגישה אחרת כלפי שבע הדמויות הללו, ושהם מתייעצים עם נציגים מקהילת נמוכי הקומה. עכשיו, אני לא יודעת כ”כ מה להגיד בנושא למען האמת, יש הטוענים ששבעת הגמדים של שלגיה הם למעשה גמדים מסוג פנטזיה, כלומר לא אנשים נמוכי קומה אמיתיים, אלא יצורים מיסטיים כמו פיות או שדוני יער. אני נוטה להסכים. הרי כשבסיפור אגדה מתואר לנו לדוגמא “ענק” שחי בהרים, אנחנו לא באמת מדמיינים איש רגיל שהגובה שלו יוצא דופן, או כשמתארים לנו “ציקלופ” שמסתתר בביצה, אנחנו לא באמת מדמיינים סתם בן אדם שתום עין. אלו יותר מעין מפלצות מיתולוגיות שלא באמת קיימות במציאות. רוב היצורים בסגנון הזה קיימים כבר עשרות ומאות שנים בסיפורים בכל מיני תרבויות, ואני לא חושבת שהם באים לתאר סוג מסוים של בני אדם. אבל דיסני כנראה לא חשבו על זה, ובפועל מה שהם עשו כדי לפתור את זה, זה ללהק 7 שחקנים בגבהים, צבעים ומגדרים שונים לתפקיד הגמדים, כדי לא להעליב את קהילת נמוכי הקומה. הכוונות בהחלט טובות כנראה, אבל האמת שהתוצאה יצאה די מגוחכת.
בשלב מסוים הודלפה, כנראה בכוונה, תמונה של 7 הדמויות האלו מתוך הצילומים, והציבור, שוב, כעס. בתמונה, שבעת השחקנים (שאחד מהם הוא נמוך קומה, אגב) נראים בגדול כאילו הם הרגע חזרו מפסטיבל מיניות מקודשת. הם הולכים בדשא עם בגדים מצועצעים, והאמת שזה נראה מאוד זול, לא כמו תמונה שנלקחה מסט צילומים של סרט עם תקציב של מאות מיליוני דולרים. בקיצור FAIL. השמרנים חגגו על זה, והציבור שנא את זה ורצה את הגמדים שלו בחזרה, אז מה שדיסני עשו זה לקחת את השחקנים ולהדביק עליהם ב-CGI פרצוף וגוף של גמדי פנטזיה, מה שיצר דמויות שנראות כמו הגמדים בסרט המצויר, אבל בגודל ענק של בן אדם אמיתי. בקיצור, יצא מוזר.
אז עד כה יש לנו עלילה נטולת אהבת אמת, שחקנית ראשית שכולם שונאים, ושבעה גמדים לא-גמדים כן גמדים. המכשול הבא של הפיאסקו הזה הוא השביתה שהתחילה בהוליווד במאי האחרון, בה איגוד התסריטאים האמריקאי מחה בעיקר על כל מיני ענייני תמלוגים וצפייה בתוכן אונליין. גם כאן רייצ’ל זגלר נדחפה קצת, וצולמה עומדת באחת ההפגנות כשהיא אומרת את המשפט: “אם אני הולכת לעמוד 18 שעות ביום בשמלה של נסיכת דיסני אייקונית, אני הולכת לקבל כסף על *כל פעם* שזה משודר אונליין”. מיותר לציין שזה רק העצים את האנטגוניזם כלפיה היות והיא שחקנית מפורסמת שמקבלת עשרות מליוני דולרים על “לעמוד 18 שעות בשמלה”, והשביתה הזאת קורית לא ממש בשבילה אלא יותר בשביל התסריטאים שלא מקבלים כסף על החומרים שהם כתבו. אבל בכל מקרה, זה לא כ”כ משנה כי בגלל השביתה הזאת (ואם תשאלו אותי, גם בגלל כל שאר הדברים), דיסני החליטו לדחות את הפצת הסרט בשנה, ובמקום לצאת במרץ 2024, הוא ייצא במרץ 2025. אאוץ’.
בנתיים, בזמן שכל השמרנים והאינסלים של העולם ממשיכים לחגוג ולקטול את הסרט על ימין ועל שמאל, בן שפירו זיהה הזדמנות עסקית בסיטואציה. למי שלא מכיר, בן שפירו הוא איש ציבור ופובליציסט מאוד שמרן והומופוב. הוא סופר ימני וליברטריאן בדעותיו, הוא נגד הפלות ובעד נשקים, פעם הוא אמר את המשפט “חייו של כל חייל אמריקאי שווים יותר בהרבה מחייו של כל אזרח אפגני.” כן.
אז הוא הבין שהציבור לא מת על הלייב אקשן החדש הזה של דיסני, זיהה את האנשים הלא מרוצים בתור קהל יעד פוטנציאלי, והחליט – שימו לב – להפיק עוד סרט לייב אקשן של שלגייה. סרט חדש ונגדי, שנצמד לגרסא המקורית ול”ערכים המקוריים של הסיפור” לדבריו. יעני שלגייה הגרסא השמרנית. לתפקיד הראשי הוא ליהק שחקנית בשם ברט קופר, שהיא יוטיוברית לבנה שעושה סרטונים בתשלום בשביל אתר החדשות השמרני “The Daily Wire”, שהוא בבעלותו של בן שפירו עצמו. בין סרטוניה ניתן למצוא סרטון שנקרא “טרנד ה’סופט-גירל’: לנשים נמאס להיות גבריות” בו היא משבחת נשים שמתעניינות בהכנת שייקים בריאותיים וטיפוח עור הפנים ולצד זה מבקרת את התנועה הפמיניסטית על כך שהיא גרמה לנשים לעשות מלא דברים שהן לא רוצות לעשות כמו לעבוד. עוד סרטון שלה נקרא “האם תעדיפו להיות שמנים או רזים?”, בו בין השאר היא מבקרת את תנועת הבודי פוזיטיביטי בטענה שהיא יצאה מכלל שליטה ולא תואמת את המדע המודרני. וסרטון נוסף ששמו “כאילו שהפלה זה לא דבר רשעי מספיק…”, שזה מדבר בעד עצמו אין צורך לפרט. בקיצור, בחורה מקסימה. והיא באמת נראית מקסימה ויפה ומגניבה, עד ששומעים את הדעות שלה.
אם כן, בריאיון עם בן שפירו, הוא מספר על ספריית התוכן לילדים החדשה שהוא פתח באתר של ה-Daily Wire, הוא אומר שהוא לא מבין למה דיסני שונאים את הסרט של עצמם, וטוען שהסרט שלגייה הנגדי שלו יהיה הרבה יותר קליל ונחמד, ויכבד את המקור של דיסני יותר מדיסני. אפילו כבר יצא הטריילר.
אז מה נגיד, נכון להיום יש לנו שתי שלגיות שהולכות להופיע על המסכים בערך באותו הזמן, האחת פרוגרסיבית בוס ביץ’ לא מעוניינת באהבת אמת, והשנייה שמרנית מתנגדת להפלות ולשילוב נשים בשוק העבודה. אמרתי טרלול או לא אמרתי טרלול? באופן אישי אוסיף ואומר שאף אחת מהשלגיות האלו לא ממש מדברת אליי. אני חושבת שכל הסיפור הזה רק ממחיש איך הקולנוע כתחום הידרדר בשנים האחרונות. ההתייחסות לסרטים היום כמכונות כסף מסחריות נהיית יותר ויותר בוטה. תאגידי הקולנוע, במקום להשתמש בבמה האומנותית שלהם ולייצר אומנות, מנסים שוב ושוב לתת לקהל את “מה שהוא רוצה לראות”, אבל למעשה אין להם מושג מה הקהל רוצה, כי הם לא קשורים אליו. גם כאן, בסוף יש איזה איש עשיר ומנותק בקצה, שמחליט את ההחלטות לפי מה שנראה לו שהכי ימכור והכי יכניס כסף. לא מעניין אותם להגיד אמירה כזאת או אחרת, או לספר סיפור כזה או אחר. הפוקוס הוא הכסף, וזה מה שאנחנו מקבלים כתוצאה מכך. שלגיה המסכנה הייתה אשכרה רלוונטית פעם לאוכלוסייה שצפתה בסרט אי שם ב-1937. תנו לה להישאר שם. אני כאישה הייתי שמחה הרבה יותר לצפות בסיפור חדש, רלוונטי, עם דמות נשית חדשה שמייצגת נשים שחיות ב-2024. אני לא צריכה שלגיה מעודכנת. אף אחד לא צריך.