Maayan Manor
Multidisciplinary Creator

סרטי חובה – שבוע #3: הכי טוב שיש, אמריקן פסיכו, נפוליאון דינמיט

21.4.2022

פסח שמח אנד וולקאם באק טו מיי צ’אנל. למצטרפים חדשים: אני רואה 3 סרטי חובה כל שבוע עד שיימאס לי ואז כותבת על זה. אז, אנחנו בשבוע #3 שכלל את: הכי טוב שיש, אמריקן פסיכו ונפוליאון דינמיט. חייבת להגיד שלא השלישייה הכי מהנה שנתקלתי בה. אבל כך דירגתי אותה:

מקום 1: נפוליאון דינמיט
מקום 2: אמריקן פסיכו
מקום 409: הכי טוב שיש

ואתחיל הפעם מהסוף להתחלה.

הכי טוב שיש – לא אהבתי ולא אהבתי בכלל. ג’ק ניקולסון בתור מלווין, הדמות הכי נוראית בצורה שלא מקסימה בשום שלב. אוקיי אז יש לו OCD, זה אמור ליצור אצלי אמפתיה כלפיו למרות שהוא גס רוח, דוחה, גזען, הומופוב ושוביניסט? לא תודה. היו הרבה דמויות בלתי נסבלות אך עדיין ניתנות להזדהות לאורך ההיסטוריה, זאת לא אחת מהן. והעלילה המטופשת הזאת. הוא מתאהב בהלן האנט בגלל ש….מה? מה האופי שלה? מישהו יודע? בטח לא מי שכתב את זה (שזה אותו אחד שכתב את ביג ואת ג’רי מגווייר מסתבר). אפילו במונולוג ההשתפכות שלו בסוף הוא אומר עליה את הדברים הכי מעורפלים בעולם.

האופי שלה זה כנראה שהיא אישה. זהו. והיא אוהבת לעשות מה שנשים אוהבות לעשות שזה כמובן להגיש לאנשים אוכל (היא מלצרית) ולטפל בילד שלה (היא אמא). אז האיש הדוחה בעולם שהוא גם סופר עשיר מחליט שהוא מאוהב בה ואז משלם בכפייה על טיפול בילד החולה שלה כי היא לא מצליחה לשלם בעצמה כי היא ענייה (מלצרית) ואז מכריח אותה לצאת איתו לרואוד טריפ כי היא לדבריו “חייבת לו”. והיא כמובן מתאהבת בו בחזרה סוג של ושוכחת את כל ההתנהגות הנוראית שלו, ובגלל שהוא הציל לה את הילד עם הכסף שלו היא חושבת שהוא טוב לב למרות שהוא עדיין די חלאה. ויש גם את השכן ההומו עם החבר השחור, שכאילו ניסו לעשות אותו מורכב, אבל לא כ”כ הצליח. הוא עדיין ה”הומו” עם החבר ה”שחור” שבהתחלה שונא את מלווין ואז הם נהיים חברים הכי טובים. מה הפואנטה של הסרט? ולמה לעזאזל הוא שעתיים ו-18 דקות? זה מרגיש כאילו רוב הדיאלוגים מאולתרים לחלוטין. על הנייר זה רעיון טוב לסרט אבל בפועל הדבר היחיד שמעניין באמת זה המערכת יחסים שנרקמת שמה עם הכלב. וזהו.

אמריקן פסיכו – אואה. מסייקו אחד לסייקו אחר. אוקיי. חייבת להגיד שלא בטוחה שעד הסוף הבנתי את המסר. כריסטיאן בייל (פטריק בייטמן) הוא בעצם אמריקה התאגידית שרוצחת אנשים בלי בושה ומתחמקת מזה תוך כדי שהיא זורקת סיסמאות נבובות נגד גזענות ובעד זכויות אדם? הוא סתם גבר לבן נרקיסיסט שהפריבילגיות שלו מוציאות אותו מדעתו? הוא הפטריארכיה שמייצרת אשליה של כח אבל אז כשאת מתעסקת איתה את נרצחת באכזריות לצלילי שירים מהאייטיז? זה הכל ביחד? או שום דבר מזה? טוב, נניח שכן. אני בעד המסרים האלה סך הכל.

יש לציין שהוא משחק ממש טוב וזה יוצא מפי בחריקת שיניים כי וואלה חשבתי שהכי רחוק שהוא מסוגל זה “איים באטמן” בקול צרוד. מה ששולח אותי לתהייה – האם מה שקורה בסרט זה מה שהיה קורה לבאטמן בעולם האמיתי? בייטמן. באטמן. תחשבו על זה. יש משהו יפה בסרט מבחינת האסתטיקה שלו, וגם הסצנה שבה הוא רוצח את ג’ראד לטו (הכפיל שלו מעלי אקספרס שמאיים להתעלות על המקור) היא ממש מעניינת, מצד אחד יש בה משהו מגוחך לחלוטין כי הוא מדקלם לו בחיוך ביקורת פיקנטית לאיזה שיר קצבי בזמן שהוא רוצח אותו בברוטליות, אבל הניגוד הזה תכלס יש בו משהו. גורם לי לחשוב על דברים שהורגים אותך בזמן שהם עטופים בחיוכים מזויפים ותחושה טובה. יש כל מיני כאלה. בקיצור, אני חושבת שיש עניין בסרט ושהוא עשוי טוב. יכול להיות שאובר פרשנתי את מה שאני רואה. אבל יאללה פאק איט.

נפוליאון דינמיט – זה הסרט האחרון שראיתי משלושתם וטוב שכך כי הוא הצליח להרים את האווירה. אהבתי מאוד. סרט שמצד אחד הוא הזוי לחלוטין ומצד שני ריאליסטי עד כיעור. והאמנתי לכל רגע. הם מכרו לי את זה כמו סט כלי פלסטיק 32 חלקים וקניתי הכל. כאילו, המשפחה הזאת פאקינג מגדלת למה בחצר ואיכשהו זה נראה הגיוני לחלוטין. במרכז הסרט יש כמובן את נפוליאון דינמיט, הדמות הכי מגוחכת בעולם שאי אפשר שלא להיות לטובתה, ברמה שליטרלי מחאתי כפיים בסוף סצנת הריקוד האייקונית שלו. הוא לא מודע לעצמו, כל הזמן נאנח, ולא ממש דופק חשבון לאנשים למרות שהוא ווירדו רצח, מה שנקרא – מתבגר מושלם. והדמויות שמקיפות אותו מגניבות עגומות ומורכבות, כל אחת והטראגיות שבה, הדוד הכושל שתקוע בעבר, האח שמבזבז את חייו בצ’אטים באינטרנט, הסבתא ששוברת את האגן בנסיעת אקסטרים על אופנוע, פדרו הלטיני היחיד בבית הספר שאף אחד לא מבין מה הוא רוצה ודב שמוכרת מחזיקי מפתחות כשיש לה את כל הכשרונות בעולם בערך. כל אחת מהן מצליחה לקבל את הניצחון הקטן שלה בסוף. והכל עטוף בארט מגניב בסגנון סבנטיז אייטיז מצועצע. האמת לאמיתה היא שאי אפשר כל כך להסביר את הסרט במילים, הוא מן שלם שגדול יותר מסכום חלקיו בצורה שצריך פשוט לצפות בו אחרת אי אפשר ממש להבין.

אז לסיכום, אין כמעט שום דבר משותף לשלושת הסרטים האלה חוץ מזה שכל הדמויות הראשיות הם בנים עם בעיות. מסקנות – אל תראו ‘הכי טוב שיש’, ותצביעו לפדרו.

שבוע הבא יכלול את: נשים על סף התמוטטות עצבים, כמעט מפורסמים, באולינג לקולומביין (אני יודעת, אני מתביישת בעצמי). תכלס מתרגשת! מקווה לטוב.

– תסריט ודיאלוג

איך בסוף – המלך ג’ורג’ השלישי (מתוך ‘המילטון’)

הזבל של הזבל – רחלי פוסטה

נערת הפוסטר של הקיבוץ הארצי

שוזרת

  Writing